מקור תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ד׳:ב׳
4 הלכה: תַּנִּי אַב וּבְנוֹ אִישׁ וּקְרוֹבוֹ שְׁנֵי אַחִין שְׁנֵי שׁוּתָפִין פּוֹדִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר עָנִי. אָמַר רִבִּי יוּדָן תָּבוֹא מְאֵירָה לְמִי שֶׁהוּא נוֹתֵן לְאָבִיו מַעֲשֵׂר עָנִי. אָמַר מְנַיִין שֶׁאִם הָיוּ שְנֵיהֶן עֲנִיִים.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ד׳:ב׳
4 גמ' תני. בברייתא.
5 אב ובנו וכו' פודין זה לזה מעשר שני. כלומר שאינן צריכין להוסיף חומש כדין הפודה מעשר שני שלו לפי שנחשבים כאחרים זה לזה והפודה מע"ש של חבירו אינו מוסיף חומש וכן נותנין זה לזה מעשר עני שלהן אם עניים הן:
6 אמרי מנין שאם היו שניהן עניים. כלומר על מה דאמר ר' יהודה תבא מארה וכו' הש"ס מהדר ומנין לו לפרנסו אם שניהן עניים הן ואף אנו לא אמרנו אלא בכה"ג שאין לו לפרנס אביו ממקום אחר: